מרק לברי

מרק לברי (1967 – 1903) היה מלחין פורה ומגוון, אשר נמנה עם דור המייסדים של המוזיקה במדינת ישראל.

מרק לברי

מרק לברי

שמות תואר רבים תואמים היטב את המוזיקה של לברי: צבעונית, עליזה, אינטליגנטית, מודרנית, רומנטית, לאומית; אך מעל הכל – ישירה, מדויקת, "בגובה האוזניים"; מוזיקה שווה לכל אוזן ולב, אשר שבתה בקסמיה את הקהל והמבקרים כאחד וציירה בצלילים את רוחה של החברה הישראלית בראשית ימיה.

לברי הותיר אחריו מעל ל-400 יצירות מוזיקליות, רבות מהן טרם יצאו לאור וקיימות בכתב ידו בלבד. הוא כתב מגוון רחב של יצירות, מאופרות וסימפוניות ועד מוזיקה קאמרית ושירי עם.

לברי עלה לארץ ב-1935 ומייד הוקסם ממנה; מנופיה, מלשונה ומאורחותיה. הוא ספג השראה מן ההיסטוריה, השירה והמורשת, ורבות מיצירותיו הגיבו לאירועי השעה. כאשר עבר דוד בן-גוריון להתגורר בנגב, כתב לברי את הפואמה הסימפונית "נגב". לציון מלחמת העצמאות של ישראל, כתב את הסימפוניה "קוממיות". עוד כתב את "שיר עמק", המתאר בריקוד מסחרר ובצבעים עזים את שכרון החושים של חלוצי ההתיישבות החקלאית בעמק יזרעאל, את השירים "כנרת", "שיר החובש" ואת שיר-הלכת הראשון של צה"ל. בימים הרחוקים ההם, כאשר המפה הפוליטית הייתה שונה לחלוטין מימינו, כתב לברי אף את ההמנון הלאומי הראשון של לבנון.

מרק לברי נחשב בעיני רבים לרב-אמן של כתיבה מקהלתית ותזמורתית, ובעיני חוקרי מוזיקה ואוהביה, כאחד מחשובי המלחינים במחצית הראשונה של המאה ה-20. יצירותיו, שרבות מהן נשכחו ברבות השנים, הינן טפח נאה ויקר-ערך מן ההיסטוריה של עם ישראל, אשר אנו גאים לחשוף בפניכם. אתם מוזמנים להתרשם, לקרוא ולהאזין, ולאחר מכן, גם לספר, לשיר ולנגן.

ברוכים הבאים!