המנגינה לעולם נשארת

אתמול, 23 במרץ 2011, ידידי המוזיקאי ואדים בורדו, שחזר זה עתה לישראל ממסע לריגה, לטביה, התקשר והציע שאטלפן לסגן-אלוף דאיניס וושקנס, "המנצח הראשי של צבא לטביה ומפקד תזמורת הצבא הלאומית".

בשיחתנו סיפר לי סא"ל וושקנס שבזמן שהסובייטים כבשו את ריגה בשנת 1940, הם קיבצו את כל תווי המוזיקה הלטבית לתזמורות צבאיות ושרפו אותם.
מישהו נטל את התווים של "שיר המצעד של גנרל באלודיס", אשר מרק לברי הלחין זמן קצר לפני שעזב את ריגה, ככל הנראה בשנים 1933-4, והחביא אותם בתוך קיר, בין הקומה השנייה לשלישית של בניין מגורים.

בשנת 2009 רכש יזם את הבניין, ובזמן שערך בו שיפוצים, נמצאו התווים ששכנו שם במשך 69 שנים. היזם תרם את התווים לספריית המוזיקה לתזמורות צבאיות בריגה.

 בעת  שחיפש רפרטואר חדש לתזמורתו, סא"ל וושקנס נתקל ב"שיר המצעד של גנרל באלודיס". הוא התרשם, במילותיו, מן "היצירה הכתובה לעילא". מאחר שהיצירה שהתגלתה הכילה רק את התפקידים התזמורתיים הכתובים ביד, שיחזר סא"ל וושקנס את הפרטיטורה. בינואר 2011 הוקלטה היצירה בביצועה של תזמורת הצבא הלאומית הלטבית. התזמורת ניגנה את שיר הלכת גם בקונצרט בתיאטרון Juras Varti בריגה ב-4 בפברואר, 2011.

ההקלטה הגיעה לידיי היום, 24 במרץ, יום השנה ה-44 למותו של מרק לברי. בין אם מדובר בגורל, בקארמה, כוח עליון או יד המקרה, הרגשתי שאבא עדיין אתי.

תגובה אחת ל המנגינה לעולם נשארת
  1. נירית ורדי
    פברואר 5, 2015 | 15:02

    סיפור נפלא ומרגש!

השאר תגובה

*