עבודת הקודש, אורטוריה, אופוס 254 (1954)

קטעים מתוך "עבודת הקודש" בניצוחו של מרק לברי, 1959:
יהושע זהר, בריטון
מקהלת קול ציון לגולה (רשות השידור)
תזמורת קול ישראל (רשות השידור)

האזינו או רכשו ב-iTunes או Amazon.

הערה: ראו גם, קטעים מתוך "עבודת הקודש" למקהלת ילדים, חזן ועוגב.

עבודת הקודש בטמפל עמנו-אל, סן פרציסקו 1955

עבודת הקודש בטמפל עמנו-אל, סן פרציסקו 1955

סולו:
בריטון (חזן)
קריין

מקהלה: מקהלה מעורבת

תזמור: 2/pic,2,2,bcl,2-4,3,3,1-timp+3-cel-hp-str

מלים: מן המקורות

משך: 60 דקות

מו"ל: העמותה למורשת מרק לברי

תקציר:

קידה בתום הופעת הבכורה של "עבודת הקודש" (לברי במרכז)

קידה בתום הופעת הבכורה של "עבודת הקודש" (לברי במרכז)

"עבודת הקודש" הוזמנה ע"י החזן ראובן רינדר מבית הכנסת עמנו-אל בסן פרנסיסקו, כיצירה המבוססת על נוסח תפילות השבת הנהוגות בבית הכנסת.

זו היתה הפעם השלישית שראובן רינדר, החזן של בית הכנסת עמנו-אל בסן פרניציסקו, הזמין מלחין לכתוב יצירה תחת הכותרת "עבודת הקודש" המבוססת על טקסטים מן הסידור. הראשון היה ארנסט בלוך, בשנת 1933; השני היה דריוס מיו, בשנת 1947. לברי היה האחרון וכתב את היצירה עבור רינדר בשנת 1954.

 

היצירה מורכבת משני חלקים: ערב שבת ושחרית שבת, כל חלק מורכב ממספר תפילות.

הטעמתן של המלים ומקצבן עוררו את השראתו של לברי לכתיבת המוזיקה. מבקרים רבים העירו כי מבלי להאזין למלים, ניתן לשמוע את התפילות בצלילים.

בקבלת הפנים בתום הבכורה של "עבודת הקודש" (מימין לשמאל): מרק לברי, החזן ראובן רינדר, יצחק שטרן, אנונימי, נגן העוגב לודוויג אלטמן

בקבלת הפנים בתום הבכורה של "עבודת הקודש" (מימין לשמאל):
מרק לברי, החזן ראובן רינדר, יצחק שטרן, אנונימי, נגן העוגב לודוויג אלטמן

בזמן כתיבת המוזיקה נעשה לברי מעורב רגשית בפרויקט עד כדי כך, שנזכר בכמה מנגינות מבית אביו, אותן ניתן לשמוע בקטעים כגון "אחד הוא אלוהינו".

בזמן כתיבת תפילת "שמע", חש לברי יראה ובחר בניגון צנוע ואינטימי, בו החזן ממש מדקלם את המלים, והמקהלה מצטרפת ברחש.

פרק הסיום, "הללויה", מצטיין במאפייניו המוכרים של לברי, לפיהם המקהלה והתזמורת גם יחד עולצים בריקוד קצבי נלהב.

אין עדיין תגובות, היה הראשון והשאר תגובה!

השאר תגובה

*