אמא-אם, פואמה, אופוס 339 (1964)

לקול, נבל ותזמורת מיתרים — שיר הלל לכל האמהות
הערה: הפואמה "אמא-אם" מבוססת על השיר "אמא-אם", אופוס 318, משנת 1962.

הקלטה משנת 1964:
רחל נחמיאס, מצו סופרן
תזמורת קול ישראל (תזמורת רשות השידור ירושלים)

סולו: נבל, מצו סופרן

תזמור: כלי קשת

מלים: יעקב אורלנד

משך: 14:30 דקות

מו"ל: העמותה למורשת מרק לברי

תקציר:
בשנת 1962 מרק לברי חיבר מנגינה לשיר "אמא-אם" (אופוס 318) למילותיו של המשורר יעקב אורלנד. בשנת 1964 חיבר המלחין את הפואמה "אמא-אם" (אופוס 339) המבוססת על שירו המקורי.
היצירה מתארת את הוויתה של האם — הנבל והמיתרים מתארים את רגשותיה והלך רוחה. בחלק האחרון מצטרפת הזמרת אשר שרה את השיר "אמא-אם" המקורי כלשונו.
הפואמה מסתיימת במילים ובהתאמה בצלילים המחקים את קול התינוק שקורא 'א-מא'.

לברי העריץ את אשתו ואם ילדיו, הלנה ולכן כתב את היצירה בסגנון מאוד אינטימי ומופנם.

הפואמה הינה הוקרה ושיר הלל לכל האמהות.

אנקדוטה:
אפרת, בתו של לברי וסטודנטית לנבל, מאוד אהבה את השיר "אמא-אם". בשנת 1964, בעת ששהה בלוס אנג'לס, קליפורניה, הפתיע אותה עם הפואמה לקול, נבל ותזמורת מיתרים המבוססת על השיר המקורי. אפרת מיד הוסיפה את היצירה לתוכנית הקונצרט בו הופיעה כסולנית עם תזמורת האוניברסיטה ללימודי יהדות בלוס אנג'לס.

מלים: אמא-אם / יעקב אורלנד
מיום שבו קראתי לך בשם,
מיום בו את קולך שמעתי פנימה,
אני כמו מימיך, אמא-אם,
ואת כמו באר הומה לי, אמא.

          אמא-אם, אמא-אם
          זה התואר, זה השם.

מיום בו נפרשו כנפי לעוף,
מיום בו את קנך עזבתי – נשר,
אני ממך אליך אץ לשוב,
כי את לי החלום ואת הפשר.

          אמא-אם, אמא-אם
          זה התואר, זה השם.

עד יום – הגזר בריתנו לא תופר
וגם בקץ אהבתך לא תלא,
כי יש דברים מעבר לעפר
ואם – ובנה הם הדברים האלה.

          אמא-אם, אמא-אם
          זה התואר, זה השם.

אין עדיין תגובות, היה הראשון והשאר תגובה!

השאר תגובה

*