סימפוניה מספר 2 ("קוממיות"), אופוס 233 (1950)

לקול, מקהלה ותזמורת

הקלטה משנת 1951:
נעמי צורי, מצו סופרן
מרק לברי, מנצח
מקהלת קול ציון לגולה (רשות השידור)
תזמורת קול ישראל (רשות השידור)

סולו: קול בריטון או מצו סופרן

מקהלה: מקהלה מעורבת

תזמור: 2,2,eh,3,2asx,tsx,2-4,3,3,1-timp+3-hp-str

משך: 27:00 דקות

מלים: אברהם ברוידס, אביגדור המאירי

מו"ל: העמותה למורשת מרק לברי

תקציר:
סימפוניה מס' 2 הוקדשה לרעיית המלחין, הלנה לברי. סימפוניה זו היא אחת מיצירותיו ה"ישראליות" ביותר של לברי, בה הוא מגיע לשיא המיצוי של ההוויה הישראלית. זוהי מחווה היסטורית לאירועי קום המדינה, במלים ובצליל.

  • Allegro – את הפרק הראשון, הנמרץ והאופטימי, ניתן לקשר להתעלות הרגשית הקולקטיבית בימיה הראשונים של המדינה.
  • Adagio – הפרק השני מבוסס על שירו של לברי "אין כירושלים", בו מצטרפים לתזמורת המקהלה והסולן. אווירת הפרק מתארת את יופיה השלו ונופיה של ירושלים. הפרק מסתיים במעיין שבועה לירושלים הן במילים והן במוסיקה.
    אין כירושלים/ אברהם ברוידס
    אֵין כִּירוּשָׁלַיִם
    קִרְיַת חוֹזִים וָאֵל.
    אַחַת יְרוּשָׁלַיִם –
    לֵב אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל!
    אֵין כִּירוּשָׁלַיִם
    תִּפְאֶרֶת עָם וָעָם.
    אַחַת יְרוּשָׁלַיִם –
    נַפְשֵׁנוּ לָהּ תִּפְעַם.
    אֵין כִּירוּשָׁלַיִם
    עִיר קֹדֶש לְכֻלָּם
    אַחַת יְרוּשָׁלַיִם –
    לָנוּ לְעוֹלָם.
  • Adagio – הפרק השלישי מעלה בעיני המאזין צלילי מלחמת העצמאות. פרק זה מסתיים בשיר "צְעַד, שִׁמְשׁוֹן" המסתיים ב קריאה לחדול ממעמד הקורבן ובסיום אופטימי בשבועת אמונים למולדת.
    צעד שמשון / אביגדור המאירי
    צְעַד, שִׁמְשׁוֹן, לִקְרַאת פְּלֶשֶׁת,
    צְעַד בְּרֶגֶל בַּרְזֶל-עֶשֶׁת,
    וַהֲרֹס כָּל מִבְצַר-עֹז, כָּל קִיר וָנֵד,
    צְעַד, גְּדוּד, אֻמָּה נוֹאֶשֶׁת,
    בְּדָמֶיהָ מִתְבוֹסֶסֶת,
    לָנוּ אֵין מַה לְּאַבֵּד!
    וְהִשָּׁבַע!
    לְתָמִיד גָּמַרְנוּ אֹמֶר,
    יְהִי קֵץ לַדְּוָי!
    בְּאָזְנֵי-תֵבֵל נָרִיעַ:
    דַּי הַפַּעַם, דַּי!
    אִם לָמוּת – זֹאת הַמּוֹלֶדֶת
    קֶבֶר שֶׁל כָּבוֹד,
    וְאִם לִחְיוֹת – לִצְבִי תִּפְאֶרֶת
    פֹּה נִהְיֶה בָּאָרֶץ הַלָּזֹאת.
    רִבּוֹאוֹת אַחִים בַּתֹּפֶת
    מִתְעַנִּים שָׁם בְּמוֹ אֹפֶל
    וְנַפְשָׁם זוֹעֶקֶת לָנוּ לַפְּדוּת, –
    לֹא נִסּוֹג וְלֹא נַרְגִּיעַ –
    אוֹ נָבִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ,
    אוֹ כֻּלָּנוּ פֹּה נָמוּת,
    וְהִשָּׁבַע!
    צְעַד, שִׁמְשׁוֹן, לִקְרַאת פְּלֶשֶׁת,
    צְעַד, גְּדוּד, אֻמָּה נוֹאֶשֶׁת,
    עוּט קָדִימָה וְהָרִימָה יָד וּנְדֹר:
    עַל הַר סִינַי הִבְלִיחַ נֹגַהּ
    אָנוּ צַעַד לֹא נִסֹּגָה,
    לֹא נִסֹּגָה לְאָחוֹר
    וְהִשָּׁבַע!

אין עדיין תגובות, היה הראשון והשאר תגובה!

השאר תגובה

*