ארכיון קטגוריה: כלי (סולו)

שלושה מחולות יהודיים לפסנתר, אופוס 190 (1945)

שאר – ריקוד חתונה תימני – הורה

הערה: גרסה זו היא לפסנתר סולו. קיימת גם גירסה לכינור ופסנתר (אופוס 192) וגירסה לכינור ותזמורת (אופוס 192a).

סולו: פסנתר

משך: 9 דקות

מו"ל: העמותה למורשת מרק לברי

תקציר:
כעשור אחרי עלייתו לארץ חיבר לברי לקט ריקודים יהודיים.

  • שֶׁאר: ריקוד בסגנון יהודי-חסידי בהשראת המוזיקה אליה נחשף בבית אבא.
  • ריקוד חתונה תימני: לברי, כמו מלחינים רבים אחרים באותה התקופה, התוודע למוזיקה

ישראליאנה, סוויטה לכינור ופסנתר, אופוס 258b‏ (1955)

פתיחה – הצאן – ריקוד חג – חמסין – ריקוד מזרחי עתיק – ריקוד דרוזי

הערה: גרסה זו (אופוס 258b) היא לכינור ופסנתר. ישראליאנה אופוס 258 נכתבה לתזמורת סימפונית, אופוס 258a לכינור ותזמורת וישראלינה אופוס 258c לפסנתר סולו.

הקלטה: אין. ניתן לשמוע הקלטה בגירסה לכינור ותזמורת (אופוס 258a).

סולו: פסנתר

משך: 15 דקות

מו"ל: העמותה למורשת מרק לברי

תקציר:

ששת הפרקים של היצירה, כפי שלברי תאר:…

ישראליאנה, סוויטה לפסנתר סולו, אופוס 258c‏ (1955)

פתיחה – הצאן – ריקוד חג – חמסין – ריקוד מזרחי עתיק – ריקוד דרוזי

הערה: גרסה זו (אופוס 258c) היא לפסנתר סולו. ישראליאנה אופוס 258 נכתבה לתזמורת סימפונית, אופוס 258a לכינור ותזמורת ישראליאנה אופוס 258b לכינור ופסנתר.

הקלטה: אין. ניתן לשמוע הקלטה בגירסה לכינור ותזמורת (אופוס 258a).

סולו: פסנתר

משך: 15 דקות

מו"ל: העמותה למורשת מרק לברי

תקציר:

ששת הפרקים של היצירה, כפי שלברי …

שלושה מחולות יהודיים לכינור ופסנתר, אופוס 192 (1945)

שאר – ריקוד חתונה תימני – הורה

הערה: הערה: גרסה זו היא לכינור ופסנתר. קיימת גם גירסה לפסנתר סולו (אופוס 190) וגירסה לכינור ותזמורת (אופוס 192a).


ז'ק ישראלייביץ'


מישה אלמן

האזינו, או רכשו ב-iTunes.

סולו: כנור ופסנתר

משך: 9 דקות
מו"ל: העמותה למורשת מרק לברי

תקציר:
כעשור אחרי עלייתו לארץ חיבר לברי לקט ריקודים יהודיים.

  • שֶׁאר: ריקוד בסגנון יהודי-חסידי בהשראת המוזיקה אליה נחשף בבית אבא.

ריקודי כפר ישראליים, סוויטה לפסנתר, אופוס 230p‏ (1952)

תהלוכה –מחול בהרים – הרועֶה המאוהב – הרועָה – פולקה

הערה: גרסה זו היא לפסנתר, וכוללת חמישה מתוך עשרת הריקודים הקיימים בגרסה התזמורתית: ריקודי כפר ישראליים, סוויטה לתזמורת, אופוס 230.

הפסנתרן אלן סטרנפלד, מתוך "Psanterin: Anthology of Israeli Music for Piano"

סולו: פסנתר

משך: 7 דקות

מו"ל: העמותה למורשת מרק לברי

ארבעה קטעים לכינור ופסנתר, אופוס 236 (1950)

אפרת – דני – אמא – ורדה

מתוך: Hebrew Melodies, Jewish Music for Violin and Piano (ניתן לרכוש ב-Amazon)
מרים קרמר, כנור
סיימון אובר, פסנתר

כלי נגינה: כינור, פסנתר

תזמור: String Orchestra – 2perc-pn

משך: 9:55 דקות

מו"ל: העמותה למורשת מרק לברי

תקציר:
לאחר לידת בתו הצעירה, כתב לברי ארבעה קטעים קצרים שתיארו את אופיים ואישיותם של בני המשפחה: רעייתו …

וריאציות לפסנתר, אופוס 350 (1963)

הקלטה ממרץ 2017
מוניקה פאלון, פסנתר
הקלטה, הפקה ועריכה: יובל צליוק – האולפן הקלאסי

סולו: פסנתר

משך: 16:30 דקות

מו"ל: העמותה למורשת מרק לברי

תקציר:
הוריאציות לפסנתר אופוס 350, היתה היצירה אחת מהיצירות שנותרו על פסנתרו של מרק לברי בעת פטירתו.
הכלי העיקרי של לברי היה הפסנתר והוא עצמו היה פסנתרן מצוין.

היצירה מורכבת מעשרה פרקים: נושא, שמונה וריאציות ופינאלה.

  • נושא –

שלושה קטעים לנבל, אופוס 282 (1959)

מזמור לדוד – ריקוד חתונה תימני – דבקה

סולו: נבל

משך: 9 דקות

הקלטה: אין

מו"ל: העמותה למורשת מרק לברי

תקציר:
שלוש קטעי הסולו הקצרים לנבל הולחנו בשנת 1959, במהלך תחרות הנבל הראשונה בישראל.
  • מזמור לדוד מציג את כוחו של הנבל בצלילים ארוכים וממושכים.
  • ריקוד חתונה תימני הינו לירי ואינטימי כמחולה האיטי והענוג של הכלה התימנייה.
  • דבקה (ריקוד ערבי) מציג את הפריטה הנקישתית של הכלי.

חלומותיה של ורדה לפסנתר, אופוס 274 (1959)

לילה טוב – טדי הדובון – סוס פוני – הגמדים – הבובה החולה – הילד – הקוף – הנדנדה – עם שחר

סולו: פסנתר

משך: 15 דקות

מו"ל: העמותה למורשת מרק לברי

תקציר:תשע מיניאטורות אלו נכתבו עבור ורדה, בתו הצעירה של לברי, אשר זה מקרוב החלה לנגן בפסנתר:

  • לילה טוב – שיר ערש
  • הדובון – Allegretto
  • הפוני – Vivo
  • הגמדים – Marcia
  • הבובה החולה – Allegretto
  • הגדי – Allegro

סוויטה לצ'לו ופסנתר, אופוס 51 (1938)

אנדנטה – אדג'יו – אלגרו

סולו: צ'לו

ליווי: פסנתר

משך: 7 דקות

הקלטה: אין

מו"ל: העמותה למורשת מרק לברי

תקציר:
הסוויטה לצ’לו ופסנתר, אופוס 51, כוללת שלושה פרקים:

  • Andante
  • Adagio – שיר ערש
  • Allegro

לברי כתב את היצירה בשנת 1938, שלוש שנים אחרי עלייתו לארץ. שני אלמנטים מאפיינים את היצירה:
1. הצדעה לתקופה האירופאית אותה זנח לברי שלוש שנים קודם (ושנה אחרי שכתב את הפואמה הסימפונית "עמק" הידועה).
2. מוזיקה …